#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אליבא דמר זוטרא, באיזה אופן כתובת אשה מזיבורית?<br>וא""כ מאי איריא כתובה?<br>ואיך אמר ר""מ דהיא בבינונית?<br>ואיך יתפרש הא דהנזיקין בעידית בע""ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית בחד גוונא?<br>ומהיכן איתותב מר זוטרא למסקנא?"	"כשהיא גובה מהיתומים ומשום תקנתם.<br>וקמ""ל דאף בכתובה תקנו כן ולא אמרו שתטול מבינונית משום חינא.<br>ולר""מ כן גובה מבינונית משום חינא.<br>ברייתא איירי בערב, ובנזיקין ובע""ח דהיה לו לגבות מיניה ומעידית ובינונית יגבו כך מערב. וכתובה שהיא עומדת להגבות מיתומים מזיבורית.<br>ואיתותב מעיקרא דתקנתא דפירשו הטעם משום דיותר משהאיש רוצה לישא וכו', ולא אמרו דהוא מצד תקנת היתומים."	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ערב דכתובה משתעבד?<br>וקבלן דכתובה? (פרט האופנים).<br>ומה דין קבלן דבע""ח?<br>וערב דבע""ח?<br>ומה הכרעת ההלכה?"	"ערב דכתובה לא משתעבד.<br>קבלן דכתובה מח' אם משתעבד גם כשאין לבעל נכסים, או רק כשהיו ונשדפו. [ולחד שינויא בגמ' באבא לגבי בריה בכל עניין משתעבד].<br>קבלן דבע""ח משתעבד.<br>ערב דבע""ח מחלוקתם אם משתעבד גם כשאין לו נכסים או רק כשיש לו.<br>להלכה רק ערב דכתובה לא משתעבד, ומשום דמצווה הוא דקא עביד ולאו מידי חסריה."	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שטר היוצא על היתומים וכתוב בו לגבות מעידית, האם גובה עידית או זיבורית?<br>ומדוע אין להוכיח מהא דכל בע""ח דינו מדינא בבינונית ומיתמי בזיבורית?<br>ומהא דנזיקין מה""ת בעידית ומדרבנן בזיבורית?<br>ומברייתא דגובה מיתומים בזיבורית אפילו הן עידית והיינו אפילו כתוב בשטר עידית?"	"למר זוטרא בריה דר""נ משם ר""נ גובה מזיבורית, ושאר אמוראי ס""ל דאין ראייה לדבר דגם בשיעבוד דאורייתא אמרינן הכי.<br>משום דהתם מה""ת דינו בזיבורית כדעולא, ומדרבנן בבינונית, וביתמי אוקמוה אדאורייתא.<br>איירי הכא כר' ישמעאל דמדינא בעידית דניזק, ומפני התקנה בשל מזיק, וביתמי אוקמוה אדאורייתא.<br>איירי כשנתקלקלה העידית, ומדינא בזיבורית דא""ל נסתחפה שדך, ומדרבנן בבינונית, והכא אוקמוה אדאורייתא."	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן גובה בע""ח מדאורייתא? ומנ""ל?<br>ומה הדין כשכתב לו להדיא שיעבוד בשטר? ומ""ט?"	"מזיבורית, דכתיב בחוץ תעמוד והאיש וכו' יוציא אליך, והדרך להוציא פחות שבכלים.<br>כששיעבד להדיא מה""ת בעידית, דהנכסים נעשו ערבים, וערב דאורייתא כדכתיב אנכי אערבנו."	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לעניין איזה דין אמר אביי קשישא דיתומים שאמרו גדולים וא""צ לומר קטנים?<br>ולגבי איזה דין הסתפקו? ומהם צדדי הספק? ומ""ש מדאביי קשישא?<br>ומה נפשט למסקנא?"	"לעניין שהבא להפרע צריך שבועה, ומשום דאף גדול במילי דאבוה קטן הוא.<br>והסתפקו לעניין הא דאין גובים אלא מן הזיבורית, האם הוא מתקנתא דיתמי ורק בקטנים, או משום דלא מסיק מלוה אדעתיה שיפלו הנכסים לפני יתומים.<br>ולמסקנא בכל הדינים גדולים וכ""ש קטנים."	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסתפקו בדין דאין נפרעים מן היתומים אלא מן הזיבורית? ומה צדדי הספק?<br>ובדין דאין נפרעים מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין? ומה צדדי הספק?<br>ומה נפשט למסקנא?	אם רק בקטנים ומשום תקנתא דידהו, או גם בגדולים משום דלא מסיק מלוה אדעתיה דמית לוה. ונפשט דגם גדולים.<br>אם רק במכר דיש פסידא, או גם במתנה דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוי יהיב ליה, ומקרי פסידא. ולא איפשטא.	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשכי""מ שאמר תנו מאתיים זוז לפלוני וג' מאות לפלוני וד' לפלוני?<br>וכשאמר אחריו לפלוני?<br>ומדוע אין לפשוט מזה דאף במתנה אין גובים ממשועבדים במקום שיש בני חורין? (3)"	"גובים בשוה, ואם יש בע""ח גובה מכולם.<br>כשאמר אחריו כל הקודם זכה.<br>א. איירי כשהם גובים בחוב (וכשאין שטר).<br>ב. הכוונה דאין נפסד אלא אחרון, דמי שיגבו ממנו יחזור עליו.<br>ג. איירי כשכל הקרקעות שוות ובזה ודאי גובים מהאחרון."	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לשינויא קמא בגמ' אמרו דהא דתנו מנה לפלוני איירי בבע""ח, והא תנו קאמר?<br>ולחזי מי קודם בשטר?<br>והא קתני כל הקודם בשטר?"	תנו בחובי.<br>איירי בשאין שטר.<br>הקודם בשטר הצוואה ולא בשטר החוב.	גיטין דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם שאין נפרעים לשבח קרקעות ואכילת פירות מנכסים משועבדים אליבא דעולא?<br>והא במזון האשה והבנות ל""ש ה""ט דכתנאי ב""ד דמי?"	"לפי שאי""ז כתוב בשטר, דהאכילת פירות היתה אחר כתיבת השטר ולא יצא לה קול.<br>ואף דמזון האשה והבנות ככתובים משום שהם כמעשה ב""ד, כך אמרו חכמים שיהיו ככתובים לבני חורין ולא למשועבדים."	גיטין דף נ		
